<h1>מרדכי סימן תרפ"א</h1>
<h2>דף כא:</h2>
וכן אמר רבה, וכן אמר אמימר, כולהו דחו להא מתניתא ואוקמוה כר' יהודה כו' הרי פסק האלפסי דלית הלכתא כר' יהודה דמתיר (כח ב) מכשירי אוכל נפש. אבל רשב"ט פי' דכל הני בעיות דבעינן הכא (כב א) ופשטינן לאסור, אין הלכה כמותן דכולהו שריין, דקיימא לן הלכה כר' יהודה, כדמסקינן, פרק אין צדין (כח א). ומיהו גרסי' התם (שם ב) הלכה ואין מורין כן. וכן כתב ראבי"ה דהנך בעיות אליבא דרבנן בעא מיניה ומשום הכי פשט לאיסור. ומיהו אנן כר' יהודה סבירא לן, ואיבוד ממון דומה למכשירי אוכל נפש. אבל אם כונתו לחוס על הבקעת לא, כי אין נפש שיקשה ועגומה על דבר קטן כזה, וכן פסק בספר יראים. ובספר המצוות כתב דהלכה כר' יהודה במכשירי אוכל נפש וכשאינו אוכל נפש החמירו כרבנן. ור"י התיר בתשובה אחת ללבן בי"ט כלי שקורין טרפא בלעז שאפו בו ביום תחתיה פלאדון, ואחר הלבון יאפו תחתיה פאשטידא של בשר. ומשום תקון כלי אין כאן, שהרי נראה כמחממה לבשל תחתיה, ומשום מכשירין נמי אין כאן שהרי הבערה זו צריכה לבשול.
<h2>דף כב.</h2>
בשביל שלא יתעשן הבית גרסי' בירושלמי (פ"ד ה"ד), כשאין שם אויר אבל יש שם אויר משליכה ודיו. פי' דלא שרינן בשביל שלא יתעשן הבית, אלא כשאין לו חצר או רשות הרבים. אבל יש לו אויר ישליכו שם. ההיא ר' יהודה היא ושרי בעישון בית, דהוי כמכשירי אוכל נפש. ומיהו שלא תתעשן הקדרה מודו אפילו רבנן דר' יהודה דמותר, דהוי ממש אוכל נפש. מהו לכבות הדליקה. פי' רבינו אלחנן דקא מיבעיא ליה בבית שאין בו צורך י"ט כלל, אלא דר הוא בבית אחר. אבל אם דר באותו בית ואין לו בית אחר לדור בו, אין לך צורך י"ט גדול מזה ומותר אפילו לרבנן דר' יהודה. וכן משמע הלשון דקאמר (שם) כי קא מיבעיא לי משום איבוד ממון, משמע דאין כאן אלא איבוד ממון ולא צורך י"ט, ולכך מדמי ליה למכשירי אוכל נפש כר' יהודה. וכן פר"י לעיל פ"ק, דמן הדין היה מותר לבנות בי"ט להגין עליו מפני החמה והגשמים, אלא אסור משום עובדא דחול. וכן מגבן אסור משום עובדא דחול, דהא מגבן בשבת חייב משום בונה, פרק המצניע. (שבת צה א).
